<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ט</h1>
<h2>דף כ:</h2>
זכור את יום השבת לקדשו מכאן שמצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים וכן פירוש המקרא זכור את השבת בזכירת דברים של שבח וקידוש, וצריך לזכרו בכניסתו בקידוש וביציאתו בהבדלה, וכן מוכיח בתחלת מסכת נזיר שאו' מיין ושכר יזיר לאסור יין המצוה כיין הרשות מאי היא אילימא קידושתא ואבדלתא הני מושבע ועומד מהר סיני הוא בתמיה כלומר וכי מושבע ועומד מהר סיני הוא לקדש על היין והלא על היין אינו אלא מדברי סופרים ופשיטא דנזיר אסור בו אפילו בלא שום פסוק למדנו שעיקר קדוש מן התורה בדברים בלא יין: ושני מקראות יש בדברות הראשונות זכור ובדברות האחרונות וזכרת להטעינו שתי זכירות אחת בתפלה ואחת על הכוס בין בכניסתו בין ביציאתו, ואני אומר כי שתי הזכירות אחת בכניסתו היא זכור ואחת ביציאתו היא וזכרת שנכתב בפרשת שמור שאומר במדרש שנאמר על יציאת שבת כמו שנבאר לפנים: ומה שתקנו בתפלה ועל הכוס בקידוש והבדלה תקנה היא כדאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפילות קדושות והבדלות בתחילה קבעוה בתפלה העשירו קבעו על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והם אמרו שצריך שיבדיל בתפילה ועל הכוס.
